"'נפלתם על הדור הלא נכון'", פתח ברוכי, "המשפט הזה מלווה אותנו כבר קרוב לשנה. פעם מימין ופעם משמאל. פעם כדי לבטא את נחישות המחאה, ופעם כדי לבטא את נחישות החקיקה. ומי בתווך מפסיד? הדור. הדור עצמו!".

"סליחה?! אנחנו הדור הלא נכון? חברים, מימין ומשמאל, אנחנו הדור הנכון! אתמול, בשעות הערב המוקדמות, נחשפנו לתיעוד מתחנת הרכבת בירושלים בו המפגינים מהמחנות השונים, עולים ויורדים. זה מול זה. עדשות המצלמה קולטות לחיצות ידיים מעבר למעקה המדרגות. אם זה לא היה מדרגות נעות, המפגש היה הופך לשיח חם וארוך הרבה יותר. כולנו התרגשנו מהתיעוד הזה, כי הצלחנו להאמין, באיזשהו מקום, שנפלנו על הדור הלא נכון. שמלחמת אחים היא עניין של זמן. הרי זה מה ששומעים פה מעל בימת הכנסת. זה מה ששומעים באולפנים. אבל זה לא מה שרואים ברחוב. ואין מפגש יותר נפיץ, כמו המדרגות הנעות בתחנת הרכבת בירושלים. אנשים אחים אנחנו".

"נכון, אי אפשר לטאטא", הוסיף ברוכי, "יש בינינו מחלוקות קשות. כל צד טוען שעמדת הצד השני, היא קץ המדינה היהודית. וזה בסדר. אנחנו מכירים פה במליאה את טקטיקת ההסברה כדי לספק כותרות. אבל לדור המיוחד שלנו. דור שמלא בחסד, דור שמפגין ערבות ונתינה ללא גבול, אנחנו חייבים להניח לנפשו. נפלנו. יש לנו הרבה נפילות. גם בכתב, גם בעל פה. אבל יש לנו נס: נפלנו על הדור הנכון"